מהתחנה שבגני הפסטיבל לבית הקפה שבקיבוץ כברי, בינות הנרות הדולקים מתפשט ריח הקטורת, המטעמים והיין. הצופה - משתתף מוזמן לחוות חוויה מיוחדת במינה בו הוא חודר לעולמן של נשים במצבים של אושר, שמחה, כאב, בכי, פריחה וקמילה. שש נשים וגבר עוסקים במעגלים השונים של חיי האישה, מקלפים עוד ועוד צעיפים וכיסויים, מגלים מה שיש מתחת, מבלי להיבהל, כי "זו רק אני שם". כל זאת במסגרת תיאטרון פיזי, טוטאלי, המבטל את החיץ בין החיים, הבמה, השחקן והקהל.