הערב רוקדים

ההפקה הגרנדיוזית ביותר בפסטיבל: אחד-עשר שחקנים, ארבעה נגנים וכתריסר מאחורי הקלעים. מקור ההשראה: "הנשף" של אטורה סקולה, בעדכון מקומי. בית קפה ואולם ריקודים ביפו בשנים 1991 - 1919.

עזרתי: "כל טיפוס הוא סוציולוגי, לכל אחד יש גם את המאפיינים התיאטרליים שלו. הדמויות לא מזדקנות אלא מחליפות ביגוד וריקוד לפי תקופה. המבצעים הם שחקנים, אבל כאלה שיודעים להתנועע. מה שכן, הם רוקדים טנגו, לא בלט. הבימוי משותף לי ולגבי אלדור, שהיא כוריאוגרפית ולמעשה זהו תיאטרון תנועה".